כשאנו מהרהרים בסיפור פסח ובנושאי החירות והחוסן שלו, אנו נזכרים בכוחה המתמשך של ההיסטוריה הזו לחנך, לעורר השראה ולהדריך דורות עתידיים.
כאשר יעקב בירנבאום התעקש לראשונה שהביטוי "שלח את עמי" ישמש כסיסמה מרכזית של תנועת יהדות ברית המוצות בעצרת SSSJ ב־1 במאי 1964, איש לא יכול היה לדמיין עד כמה התנועה תהפוך לחזקה או עד כמה הסיסמה תהפוך לנפוצה במסגרת המאבק.
בתחום ההסברה הפוליטית, סיסמה מצליחה כאשר היא דוחסת טיעון מוסרי למספר מילים. "שלח את עמי" עשתה בדיוק זאת:
- היא קבעה דרישה ברורה. לא "התייחסו אליהם טוב יותר", אלא "שלחו אותם".
- היא עיגנה את הדרישה הזו בנרטיב קדוש, והעניקה לה לגיטימציה רגשית וסמכות קהילתית.
- היא הזמינה הזדהות. יהודים עם מעט ידע במסורת היהודית או בשמירת מצוות עדיין הכירו את סיפור פסח.
- היא נדדה היטב. על כרזות, סיכות, נאומים ושלטים, ניתן היה לחזור עליה אינסוף פעמים מבלי לאבד משמעות.
- היא גם הפכה את התנועה לניתנת להוראה. הורים, מורים ורבנים יכלו לעבור מההגדה לכותרות עכשוויות בצעד אחד: מסירובו של פרעה להגבלות המדינה הסובייטית, מתחינתם של המשועבדים לתחינותיהם של אלה שנלכדו מאחורי מסך הברזל.
כשאנו יושבים סביב שולחן הסדר בפסח הזה, הבה לא רק נחגוג את חירותם של בני ישראל מעבדות במצרים, אלא גם את שחרורם של יהודי ברית המוצות במאה העשרים, ואת מה שנדרש כדי לאלץ פרעה מודרני "לשלח את עמי!"
תודה לכם, כמו תמיד, על היותכם חלק מעבודה חשובה זו.
אם יש לכם שאלות או הצעות, אנא אל תהססו ליצור קשר.
אם ההיסטוריה הזו מרגשת אתכם כפי שהיא מרגשת אותנו, שקלו לתרום כדי לעזור לנו לשמר וללמד אותה. תמכו ב־SJMEP בעונת הפסח הזו.
חג שמח! פסח שמח!
